בעת האחרונה אנו עדים למאמץ הולך וגובר לכרסם ב"סודיות הבנקאית" כפי שהיא קיימת במדינות הידועות בשירותי בנקאות דיסקרטיים, כגון שוויץ, לוקסמבורג ואוסטריה כמו גם ביחס למקלטי המס השונים.

בשנים האחרונות ניתן לזהות עליה בהסכמי חילופי מידע. מתחילת 2009 אושררו הסכמים בין Guernsey,Isle of Man,  Aruba Antilles,  ו – Bermuds ובין מדינות מפותחות (בעיקר חברות ב– OECD) .

בד בבד, גבר גם שיתוף הפעולה של שוויץ עם האיחוד האירופי, שבא לידי ביטוי פיסקאלי באימוץ הסכמים הדומים לדירקטיבות האיחוד בעניין מיסוי חסכונות, דיבידנדים וכדומה.

אי הוויתור של שוויץ על הסודיות הבנקאית בה, שמעוגנת גם בחוק הפנימי, לא מנעה צעדי ארה"ב כנגד גופים כלכליים גדולים הפועלים ממנה. כך לאחרונה נתבשרנו כי לחץ של ארה"ב (ובריטניה) הביא לכך שנחתם הסכם בין בנק UBS השוויצרי לבין ממשלת ארה"ב לפיו הסכים הבנק, באופן חסר תקדים, להעביר לארה"ב שמות של כ -300 בעלי חשבונות החשודים בביצוע הונאות מס (tax frauds ) האסורות גם על פי הדין השוויצרי.

ההסכם הושג במסגרת הסדר עם ארה"ב לפיו הבנק הסכים לשלם סכום של 780 מליון דולר כקנס תוך הכרה בכך שהיה סיוע לנישומים אמריקאיים להסתיר היותם בעלי זכויות בחשבונות.

אולם, מעבר לכך, נפתח הליך זימון ל –UBS  בארה"ב במסגרתו אפשר שתידרש חשיפת אלפי שמות נוספים של "חשבונות נסתרים".

יוסף, כי עיבוד המידע לגבי LGT Bank (ליכטנשטיין) על ידי ה – IRS, באשר לנישומים אמריקניים עדיין נמשך. ארה"ב ממשיכה להפעיל לחץ על מוסדות בנקאיים בולטים אחרים בזירה הגלובאלית.

ה – IRS מאפשר הליך של "גילוי מרצון" (בדומה לקיים בישראל) אשר לא יחול על מי ששמו כבר הגיע ל – IRS במישור הפלילי ממקורות אחרים. הליך ה"גילוי מרצון" מאפשר הגשת דוחות מתוקנים עד 6 שנים לאחור, וכן לדווח על חשבונות נסתרים (FBARS Form) . על מנת לקבל הגנה מפני העמדה לדין פלילי , ניתן לפנות באופן אנונימי למו"מ באמצעות מייצג, בו ניתן לדון מראש על האפשרות לאי העמדה לדין לפני מלוי דוחות אודות חשבונות אלו. הליכי החמרת ענישה משמעותיים ביותר צפויים בעתיד הקרוב, לאור התבטאויות מכיוון הנשיא החדש אובמה ומהקונגרס. החשיפה האזרחית היא לקנס של 100,000 דולר או 50% מהיקף החשבון בשנת מס, לפי הגבוה מהשניים.

בדומה, פורסם כי גם באיחוד האירופי יש כוונות לפעולה דומה. ממשלת בריטניה מעלה נושא זה לסדר היום וייתכן כי גיבוש ההסכם האמור יגביר הלחץ של המדינות המפותחות על המערכת הבנקאית בעולם לחשיפת פרטי פיקדונות ופעילות של נישומים ה"מסתתרים" באותן מדינות ומקלטי מס אקזוטיים. קריאת בריטניה (פברואר 2009) למדינות ה – G20 להחמיר הסנקציות על מקלטי מס באה על רקע זה.

בשלב זה לא ידוע מהי כוונתה של רשות המסים בישראל לעניין קבלת מידע על חשבונות של תושבי ישראל בבנקים שוויצרים, ומה מידת נכונות ישראל לשתף פעולה עם ארה"ב ומדינות ה – OECD בתחום זה. כמי שרואה עצמה מצטרפת לארגון ה – OECD להערכתנו יקשה בעתיד על ישראל להימנע משת"פ anti-tax-fraud לכשתתבקש לעשות כן.

נכתב על ידי עו"ד עופר רחמני ועו"ד לילך אשרוב -רובין ממשרדנו.